פרלמוטר נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

החלטה

(בבקשה למחיקת סעיפים מתשובת המשיב לתשובת המבקשת לבקשת אישור התביעה כייצוגית)

לפניי בקשת המבקשת – היא המשיבה בבקשה לאישור התביעה כייצוגית – להורות על מחיקת סעיפים, חלק מסעיפים ונספחים מתשובת המשיב לתגובת המבקשת לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, שהוגשה על ידי המשיב ביום 4.10.10, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006 (להלן, בהתאמה: "הבקשה", "התשובה", "בקשת האישור" ו"החוק"). הבקשה מתייחסת למחיקת דברים שעניינם בטענה חדשה של המשיב, לטענת המבקשת, קרי – שמועד השידור מקטין את היתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי של הלקוח.

עניינה של בקשת האישור בטענה שהמבקשת נהגה ונוהגת להקדים גביית תשלומים בכך שהיא גובה ממנוייה דמי מנוי עבור החודש הקלאנדרי הבא בניגוד להסכם המנוי וכתוצאה מכך מחזיקה בכל עת תשלום עודף של חודש אחד.

בבקשה הנוכחית טוענת המבקשת כי התשובה רצופה בעובדות לכאורה, טענות ואסמכתאות חדשות, אשר לא בא זכרן בבקשת האישור; הנושאים שניתן להעלות בתשובה מוגבלים ליתן מענה לטענות מהותיות ומפתיעות אשר לא ניתן היה לצפותן במועד הגשת בקשת האישור; אין לכלול בתשובה ראיות חדשות לשם ביסוס הטענות שהועלו בבקשה ואין להשלים ראיות שמלכתחילה מן הראוי היה לפרטן בבקשה גופה; לחילופין, עותרת המבקשת שתנתן לה זכות להשיב לעניינים האמורים.

המשיב טוען בתגובתו לבקשה הנוכחית כי ההלכה המשפטית הינה שאין כל מניעה להעלות טענות עובדתיות חדשות במענה לטענות ההגנה הנטענות בכתב התגובה של הנתבע במסגרת הליך של תובענה ייצוגית וכל הטענות שנטענו בכתב התשובה, הן מענה לטענות ההגנה של המבקשת.

דיון:

לעניין הטענות שאין להתיר לתובע בתובענה ייצוגית להעלות בתשובתו נקבע ברע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז (פורסם בנבו, ניתן ביום 15.4.07) כי:

"אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור. על כן, ככלל, אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. עשויים להיות מקרים בהם מגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית יעמוד על הצורך בראיה מסוימת רק לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה. בשל מורכבות ההליך לאישור תובענה ייצוגית, והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו, יתכן כי גם במקרה כזה תהיה הצדקה להתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב. זאת, אף אם לכאורה ניתן היה להשיג ראיות אלה עובר להגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית".

ועוד נפסק בת.א. 1200/06 (בש"א 4528/06) בנק לאומי לישראל נ' אלבז ניר (פורסם בנבו, ניתן 6.5.07) כי:"... על בית המשפט לברר את השאלה האם הנתונים והטענות המובאים בתשובה – כולם או חלקם – הם נתונים וטענות חדשים, שלא עלו ושהיה על המבקש להעלותם במסגרת הבקשה המקורית שהגיש. אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב – יהיה מקום לבדוק האם מן הראוי לאפשר למבקש להעלות טענות חדשות אלה, כדי לאפשר בירור אמיתי ומלא של המחלוקת בין הצדדים."

ובהמשך -

"על בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר כאשר מדובר בתובע ייצוגי אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית עובדתית ומשפטית נאותה, והוא מבקש במסגרת התשובה להרחיב את מסגרת הראיות והאסמכתאות מטעמו – לעומת תובע ייצוגי שהגיש מלכתחילה תביעה לקויה, ונעדרת תשתית, והוא מבקש לתקן את הליקויים הבסיסיים שבה במסגרת התשובה".

יישום הדיון בענייננו:

בבקשת האישור טען המשיב כי המבקשת מקבלת "הלוואה" מלקוחותיה על ידי כך שהיא גובה מכל לקוח חדש במועד הגבייה הראשון לאחר הצטרפותו (בד"כ ב – 28 לחודש) ו/או מלקוח קיים במועד הגבייה הראשון שלאחר התקשרותו עם המשיבה בהסכם חדש, תשלום בגין אותו החודש שבו סופקו לו שירותי המשיבה ובנוסף היא גובה במועד זה דמי מנוי עבור חודש נוסף, בגין שירותים שיסופקו רק בחודש הקלנדרי הבא וזאת בניגוד גמור להסכם ותנאי רשיונה (סעיף 16 לבקשת האישור).

המבקשת טוענת בבקשתה כי יש למחוק את טענת המשיב בתשובה בדבר "הקטנת מסגרת האשראי", קרי טענת המשיב לפיה ב"מועד השידור" (שהוא על פי רוב ב – 28 לחודש קלנדרי) קטן סך היתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי שלו בגובה החיוב בדמי המנוי, ומשכך הוא מחויב בדמי המנוי כבר במועד זה. טענה זו לא הועלתה לטענתה בבקשת האישור, לא מדובר במענה לטענה מפתיעה, אלא בטענה שלא היתה כל מניעה להעלותה במסגרת בקשת האישור ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה.

המשיב בתגובתו לבקשה טוען כי הטענה ביחס ל"הקטנת מסגרת האשראי" של חברי הקבוצה הינה סתירה לטענת המבקשת כי ההוראה הנשלחת מטעמה ב – 28 לחודש אינה מהווה חיובו בפועל, אלא "הוראת שידור לגבייה עתידית" תוך פירוט מנגנון התשלום באמצעות כרטיס האשראי; כי הטענה הינה מענה לגיטימי ומותר לטענת ההגנה של המבקשת כי הוראת השידור אינה מהווה חיוב בפועל ולא מדובר בטענה שהיה צריך להעלות בבקשת האישור; כי המשיב לא יכול היה לצפות, כי זו תהיה טענה ההגנה העיקרית של המבקשת; כי עלה הצורך להבהיר בכתב התשובה שגם גריעה מקו אשראי בכרטיס האשראי הינה בגדר גבייה.

אני סבורה כי הדין עם המשיב, ומטעמיו. על כן הבקשה למחיקת הסעיפים - נדחית.

ניתנת למבקש זכות תגובה שלא תעלה על עמוד אחד, בתוך 30 יום.

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב בגין הבקשה בסכום של 2,500 ש"ח.

ת.פ. 27.6.11